בדידות בגיל המבוגר: איך מזהים אותה ואיך בונים מחדש קשרים משמעותיים
בדידות אינה רק עצב, והיא משפיעה גם על הבריאות. דרכים מעשיות לשמור על קשרים חברתיים בגיל השלישי, ומה בני המשפחה יכולים לעשות.
כשחושבים על אתגרי הגיל השלישי, עולים בדרך כלל נושאים כמו בריאות, כאבים או מצב כלכלי. אבל אחד האתגרים הנפוצים והכואבים ביותר הוא דווקא שקט: בדידות. בני זוג וחברים הולכים לעולמם, הילדים עסוקים בחייהם ולעתים גרים רחוק, הפרישה מהעבודה מנתקת מקשרים יומיומיים, ומגבלות בריאותיות מקשות לצאת מהבית. כך, בהדרגה ולפעמים בלי ששמים לב, המעגל החברתי מצטמצם. ההבנה שבדידות היא מצב שאפשר לשנות, ולא גזירת גורל של הגיל, היא הצעד הראשון.
בדידות ולבד אינם אותו דבר
חשוב להבחין בין להיות לבד לבין להרגיש בודד. יש אנשים שגרים לבד, נהנים מהשקט ומהעצמאות, ומרגישים מחוברים לסביבה דרך כמה קשרים משמעותיים. ויש אנשים שמוקפים במשפחה, ובכל זאת מרגישים שאין להם עם מי לדבר באמת. בדידות היא תחושה סובייקטיבית של פער בין הקשרים שאדם רוצה לבין הקשרים שיש לו בפועל.
ההבחנה הזו חשובה, כי היא משפיעה על הפתרון. לפעמים לא צריך עוד אנשים מסביב, אלא קשר עמוק יותר עם מעט אנשים. ולפעמים צריך דווקא לפתוח את המעגל, להכיר אנשים חדשים ולמצוא מקום שבו מרגישים שייכים.
ההשפעה על הבריאות
בדידות אינה רק תחושה לא נעימה. אנשי מקצוע בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה מתייחסים אליה כגורם שמשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית. בדידות מתמשכת קשורה לסיכון מוגבר לדיכאון ולחרדה, להפרעות שינה ולירידה בתפקוד הקוגניטיבי. אנשים בודדים נוטים גם לזוז פחות, לאכול פחות טוב ולהזניח את הטיפול בבריאותם.
לצד זה, קשרים חברתיים טובים פועלים כמעין מגן. אדם שיש לו עם מי לדבר, לצאת ולשתף, מתמודד טוב יותר עם מחלות, עם אובדן ועם שינויים. הוא גם נוטה לשמור על סקרנות, על שגרה ועל תחושת משמעות.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
בדידות לא תמיד מוצהרת. אנשים מבוגרים רבים לא ירצו להודות שהם בודדים, מתוך גאווה, מבוכה או רצון לא להטריד את הילדים. לכן חשוב שבני המשפחה והסביבה ישימו לב לסימנים עקיפים.
בין הסימנים האפשריים:
- הפסקת פעילויות ותחביבים שהאדם אהב בעבר
- שיחות טלפון ארוכות במיוחד, או לחלופין הימנעות משיחות
- הזנחה של המראה החיצוני, של הבית או של התזונה
- שינויים בשינה ובתיאבון
- דיבור חוזר על כך שאין לו מה לעשות או שאף אחד לא צריך אותו
כשמופיעים סימנים כאלה, כדאי לפתוח בשיחה רגישה, בלי שיפוטיות, ולשאול באמת איך האדם מרגיש. לפעמים עצם השאלה כבר פותחת פתח.
דרכים לחזור למעגל החברתי
אין דרך אחת להתמודד עם בדידות, אבל יש הרבה אפשרויות. בישראל פועלים מועדונים לגמלאים, מרכזי יום, מתנ״סים ועמותות שמציעים חוגים, הרצאות, טיולים ופעילויות חברתיות. ההצטרפות הראשונה היא לרוב החלק הקשה ביותר. כדאי להגיע עם חבר או בן משפחה בפעם הראשונה, ולתת לזה כמה הזדמנויות לפני שמחליטים שזה לא מתאים.
התנדבות היא דרך נפלאה במיוחד. היא מחברת לאנשים, נותנת מבנה לשבוע, ומחזירה את התחושה שיש בי צורך ושאני תורם. אפשר להתנדב בבתי ספר, בבתי חולים, בספריות, בעמותות סיוע ובקהילה המקומית. ניסיון החיים והזמן הפנוי של גמלאים הם משאב יקר מאוד עבור ארגונים רבים.
אפשרויות נוספות כוללות לימודים באוניברסיטה העממית או בתוכניות ייעודיות לגיל השלישי, הצטרפות למקהלה, לקבוצת הליכה או למועדון שחמט, וגם השתתפות בפעילויות של בית הכנסת או של הקהילה הדתית למי שזה מתאים לו.
הטכנולוגיה כגשר
למי שמתקשה לצאת מהבית, הטכנולוגיה יכולה לפתוח דלת. שיחות וידאו מאפשרות לראות את הנכדים שגרים רחוק, קבוצות הודעות משפחתיות שומרות על קשר שוטף, ויש גם הרצאות, חוגים וקבוצות שמתקיימים מרחוק. נכון שהקשר דרך המסך אינו תחליף מלא למפגש פנים אל פנים, אבל הוא יכול להשלים אותו ולמנוע ניתוק.
המכשול העיקרי הוא בדרך כלל חוסר היכרות עם המכשירים. כאן בני המשפחה, ובמיוחד הנכדים, יכולים לעזור מאוד. כמה מפגשי הדרכה סבלניים יכולים להפוך את הטלפון החכם מכלי מאיים לחלון לעולם.
מה המשפחה יכולה לעשות
לבני המשפחה יש תפקיד חשוב, גם כשהם עסוקים וגרים רחוק. קשר קבוע וצפוי, כמו שיחת טלפון יומית בשעה קבועה או ביקור שבועי, נותן לאדם המבוגר משהו לחכות לו. כדאי לשתף את ההורה או הסב בהחלטות, לבקש את עצתו ולשמוע את הסיפורים שלו. התחושה שעדיין יש לו מקום ותפקיד במשפחה היא חשובה מאין כמוה.
אפשר גם לעזור בפועל: להסיע לחוג, לברר אילו פעילויות קיימות בשכונה, או להזמין את ההורה להצטרף לפעילויות משפחתיות. כשהבדידות מלווה בעצב מתמשך, בחוסר תקווה או בירידה חדה בתפקוד, חשוב לעודד פנייה לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כי לעתים מדובר בדיכאון שאפשר וצריך לטפל בו.
חיית מחמד כחברה
לא מעט אנשים מבוגרים מוצאים נחמה וחברה בחיית מחמד. כלב קטן או חתול נותנים סיבה לקום בבוקר, מוסיפים שגרה של טיפול ושל טיולים, ובמקרה של כלב גם מזמינים שיחות עם שכנים ועם עוברים ושבים בגינה. כמובן, יש לשקול את ההחלטה בזהירות, בהתאם ליכולת הפיזית ולמצב הכלכלי, ולוודא שיש מי שיוכל לעזור בעת הצורך. אצל חלק מהאנשים, דווקא אימוץ חתול או כלב מבוגר ורגוע מתאים במיוחד, ועמותות רבות ישמחו לסייע בהתאמה.
בדידות בגיל המבוגר היא תופעה נפוצה, אבל היא לא חייבת להיות חלק בלתי נמנע מההזדקנות. עם יוזמה אישית, תמיכה מהמשפחה וניצול האפשרויות הרבות שקיימות בקהילה, אפשר לבנות מחדש קשרים, להחזיר שמחה ומשמעות לשגרה ולהרגיש שוב חלק ממשהו גדול יותר.