איך לזהות ידיעות כוזבות ברשתות בעידן הבינה המלאכותית: מדריך מעשי
תמונות מזויפות, הקלטות מפוברקות וצילומי מסך שלא היו – כך תבדקו ידיעה לפני שאתם מעבירים אותה הלאה בקבוצה המשפחתית.
כמעט כל ישראלי קיבל בשנים האחרונות הודעה מבהילה בקבוצת ווטסאפ: הקלטה קולית שמזהירה מפני אירוע דרמטי, תמונה של אסון שלא התרחש, או צילום מסך של ידיעה שמעולם לא פורסמה. בעידן שבו כלים של בינה מלאכותית מאפשרים לייצר תמונות, קולות וסרטונים משכנעים בתוך דקות, היכולת להבחין בין אמת לבדיה הפכה למיומנות אזרחית בסיסית. הבשורה הטובה היא שרוב הזיופים נחשפים בבדיקה של דקה או שתיים.
למה ידיעות כוזבות מתפשטות כל כך מהר
ידיעה כוזבת מצליחה בדרך כלל כי היא נוגעת ברגש חזק – פחד, כעס או תחושת דחיפות. ההודעה מנוסחת כך שנרגיש שאנחנו חייבים להעביר אותה מיד כדי להזהיר את הקרובים לנו. דווקא הדחיפות הזו היא סימן האזהרה הראשון: מידע אמין מגיע בדרך כלל עם מקור ברור, ולא עם בקשה נרגשת לשתף.
גורם נוסף הוא האמון שאנחנו נותנים לשולח. כשההודעה מגיעה מבן משפחה או מחבר טוב, אנחנו מניחים שהוא בדק אותה. בפועל, ברוב המקרים גם הוא קיבל אותה מאדם אחר, וכך נוצרת שרשרת ארוכה שבה אף אחד לא עצר לבדוק.
חמש שאלות לפני שמעבירים הלאה
לפני ששולחים ידיעה מרעישה, כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות פשוטות:
- מי המקור הראשוני, והאם אפשר למצוא אותו בעצמי
- האם כלי תקשורת מוכרים מדווחים על אותו אירוע
- מתי פורסם התוכן, והאם ייתכן שמדובר בחומר ישן שמוחזר למחזור
- האם הניסוח קיצוני, מלא בסימני קריאה או מבקש להפיץ בדחיפות
- האם התמונה או הסרטון באמת מתאימים לטענה שמוצמדת אליהם
אם התשובה לשאלה אחת או יותר מעוררת ספק, עדיף לא להעביר. המחיר של שתיקה קצרה נמוך בהרבה מהמחיר של הפצת בהלה.
איך בודקים תמונות וסרטונים
אחד הכלים השימושיים ביותר הוא חיפוש תמונה הפוך במנועי החיפוש הגדולים. מעלים את התמונה או מסמנים אותה, ומגלים אם היא כבר הופיעה ברשת בעבר ובאיזה הקשר. פעמים רבות מתברר שתמונה של אירוע בחו״ל לפני כמה שנים מוצגת כאילו צולמה אתמול בישראל.
בתמונות שנוצרו בבינה מלאכותית כדאי לחפש פרטים לא הגיוניים: ידיים עם מספר אצבעות משונה, טקסט מעוות על שלטים, צללים שלא מתאימים לכיוון האור או רקע שנראה מטושטש באופן חשוד. הכלים משתפרים כל הזמן, ולכן אין להסתמך רק על סימנים ויזואליים, אבל הם עדיין עוזרים במקרים רבים.
הקלטות קוליות וזיופי קול
הקלטות קוליות הן אחד מערוצי ההפצה הנפוצים ביותר בישראל, במיוחד בזמני מתיחות. מישהו שמציג את עצמו כקצין, כרופא או כעובד במשרד ממשלתי מספר על מידע סודי שעוד לא פורסם. בדרך כלל אין שם, אין תפקיד ניתן לאימות, והתוכן מסתיים בבקשה להפיץ.
כיום אפשר גם לשבט קולות של אנשים מוכרים בעזרת תוכנות זמינות. לכן, גם אם הקול נשמע כמו של דמות ציבורית ידועה, אין זו הוכחה לכך שהיא אמרה את הדברים. הדרך הבטוחה היא לבדוק אם הדברים פורסמו בערוצים הרשמיים של אותה דמות או של הגוף שהיא מייצגת.
לסמוך על מקורות רשמיים
בזמני חירום, המידע המחייב מגיע מהגופים הרשמיים: פיקוד העורף, המשטרה, משרד הבריאות והרשות המקומית. לרובם יש יישומונים, אתרים וערוצים מאומתים ברשתות החברתיות. כדאי להכיר אותם מראש ולהפנות אליהם את בני המשפחה, במיוחד את המבוגרים שפחות מורגלים בבדיקת מקורות.
גם לגבי כלי התקשורת עצמם כדאי לפתח הרגלים. ידיעה שמופיעה רק באתר לא מוכר או בחשבון אנונימי צריכה להדליק נורה אדומה. כשכמה כלי תקשורת מבוססים מדווחים באופן עצמאי על אותו אירוע, הסבירות שהוא אמיתי גבוהה הרבה יותר.
להיות חלק מהפתרון
אם גיליתם שידיעה שהופצה בקבוצה היא כוזבת, כדאי לכתוב זאת בעדינות ובלי להביך את השולח. הסבר קצר מה בדקתם ואיפה מצאתם את המידע הנכון עוזר לכולם ללמוד. מחקרים בתחום מצביעים על כך שתיקון שמגיע מאדם קרוב משפיע יותר מתיקון של גוף רשמי.
כדאי גם ללמד ילדים ובני נוער את עקרונות הבדיקה. הם צורכים חדשות בעיקר דרך הרשתות, ולעתים קרובות הם דווקא אלה שיכולים לעזור לסבים ולסבתות לזהות זיופים.
הונאות שמתחפשות לחדשות
לא כל ידיעה כוזבת נועדה רק להפחיד או להשפיע על דעת הקהל. חלק לא מבוטל מהן הן למעשה הונאות כלכליות. כתבה מזויפת שנראית כאילו פורסמה באתר חדשות מוכר מספרת על סלבריטאי שהתעשר מהשקעה מופלאה, או על מענק ממשלתי חדש שאפשר לקבל בלחיצה על קישור. המטרה היא לגרום לקורא להשאיר פרטים אישיים או פרטי כרטיס אשראי.
הסימנים כאן דומים: הבטחה שנשמעת טובה מכדי להיות אמיתית, לחץ לפעול מיד, וכתובת אתר שנראית כמעט כמו המקורית אבל עם שינוי קטן באותיות או בסיומת. לפני שמזינים פרטים כלשהם, כדאי להיכנס בעצמכם לאתר הרשמי של הגוף שמוזכר בהודעה ולבדוק אם ההטבה באמת קיימת.
אם נפלתם בפח, אל תתביישו לפעול מהר: פנו לחברת האשראי או לבנק כדי לחסום את הכרטיס, שנו סיסמאות ודווחו לגורמי האכיפה. ככל שהדיווח מגיע מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לצמצם את הנזק ולמנוע מאחרים ליפול באותה מלכודת.
חשוב לדעת שגופים רשמיים כמו בנקים, קופות חולים ומשרדי ממשלה לעולם אינם מבקשים מסיסמה או קוד אימות בהודעת טקסט. כל בקשה כזו היא סימן ברור להונאה, גם אם השם והלוגו נראים אמינים לחלוטין.
לסיכום, המלחמה בידיעות כוזבות לא מתנהלת רק במשרדי הממשלה או בחברות הטכנולוגיה, אלא בכל טלפון. עצירה של דקה, בדיקת מקור וחיפוש תמונה פשוט יכולים למנוע בהלה מיותרת, ולהפוך את הקבוצה המשפחתית למקום אמין יותר עבור כולם.