העיר הלבנה של תל אביב: מה עיצוב הבאוהאוס יכול ללמד אותנו היום
מרפסות סרט, חלונות אופקיים וקווים נקיים: סיור בעקרונות הסגנון הבינלאומי בתל אביב ובהשראה שהוא מעניק לעיצוב בתים ודירות בימינו.
מי שמטייל ברחובות המרכזיים של תל אביב, בשדרות רוטשילד, ברחוב דיזנגוף או בסביבת כיכר ביאליק, פוגש לא מעט בניינים לבנים עם מרפסות מעוגלות, חלונות ארוכים ופסים אופקיים. אלה הם עדויות לאחד הפרקים המרתקים בתולדות האדריכלות המקומית: הסגנון הבינלאומי, שמכונה בפי רבים באוהאוס, ושעיצב חלקים גדולים מהעיר בשנות השלושים של המאה העשרים. ריכוז הבניינים בסגנון הזה הוביל לכך שהעיר הלבנה הוכרה כאתר מורשת עולמית. אבל מעבר לחשיבות ההיסטורית, לבניינים האלה יש מה ללמד גם את מי שמתכנן היום בית או דירה. במאמר הזה ננסה להבין את העקרונות שלהם ולראות איך הם רלוונטיים לעיצוב בימינו.
מאיפה הגיע הסגנון
בית הספר באוהאוס פעל בגרמניה בשנות העשרים ובתחילת שנות השלושים, וחולל מהפכה בתפיסת העיצוב. הרעיון המרכזי היה שהצורה צריכה לנבוע מהתפקוד, ושאין מקום לקישוטים מיותרים. אדריכלים ומעצבים שלמדו בבית הספר או הושפעו מרעיונותיו, לצד אדריכלים שהושפעו מתנועות מודרניסטיות אחרות באירופה, הגיעו לארץ ישראל בתקופה שבה תל אביב גדלה במהירות.
העיר הצעירה הייתה זקוקה לדיור רב, מהיר וזול יחסית, והסגנון המודרני התאים לכך היטב. אבל האדריכלים לא העתיקו את המודל האירופי כמות שהוא. הם התאימו אותו לאקלים החם והבהיר של החוף הים תיכוני, ויצרו גרסה מקומית ייחודית. ההתאמה הזאת היא אולי הלקח החשוב ביותר עבורנו היום.
התאמה לאקלים החם
באירופה, הבניינים המודרניים התאפיינו בחלונות זכוכית ענקיים שנועדו להכניס כמה שיותר אור. בתל אביב, עם השמש החזקה, חלונות כאלה היו הופכים את הדירות לתנורים. לכן האדריכלים המקומיים הקטינו את החלונות, הסיגו אותם פנימה והוסיפו מעליהם גגונים בולטים ודקים, שמכונים לעיתים זיזים, כדי להצל עליהם.
המרפסות הפכו לאחד הסימנים המובהקים של הסגנון בעיר. מרפסות סרט ארוכות, לעיתים מעוגלות בפינות הבניין, שימשו כחדר נוסף בקיץ, הצלו על הקומה שמתחתיהן ואפשרו לתפוס את הבריזה מהים. רבים מהבניינים הוצבו על עמודים, מה שאפשר לרוח לעבור מתחתם ויצר קומת קרקע פתוחה ומוצלת. גם הצבע הלבן או הבהיר לא נבחר רק בגלל אסתטיקה, אלא כדי להחזיר את קרינת השמש.
עקרונות עיצוב שעדיין רלוונטיים
כשמסתכלים על הבניינים האלה, אפשר לזהות כמה עקרונות שמתאימים בדיוק לצרכים של היום. הראשון הוא פשטות. הבניינים מוותרים על עיטורים ומתמקדים בצורה, בפרופורציה ובמשחק של אור וצל. בעיצוב פנים, המשמעות היא חללים נקיים, רהיטים בקווים פשוטים ומעט פריטים נבחרים.
העיקרון השני הוא פונקציונליות. כל אלמנט בבניין משרת מטרה: הגגון מצל, המרפסת מאווררת, חדר המדרגות מואר באור טבעי דרך חלון אנכי ארוך. גם בבית, כדאי לשאול לגבי כל פריט מה התפקיד שלו, ולבחור רהיטים שמשרתים את אורח החיים. העיקרון השלישי הוא קשר לסביבה: התאמה לשמש, לרוח ולנוף, במקום להתעלם מהם.
כמה אלמנטים מהסגנון שקל לאמץ בבית בימינו:
- חלונות אופקיים ומוצלים במקום קירות זכוכית חשופים
- מרפסת עמוקה שמשמשת כחלל מגורים נוסף
- פינות מעוגלות ברהיטים ובאלמנטים בנויים
- פלטת צבעים בהירה עם נגיעות של צבע עז
- מעקות מתכת דקים וגופי תאורה גיאומטריים
באוהאוס בעיצוב הפנים
ההשפעה של באוהאוס לא נעצרה בחזיתות. בית הספר הוליד גם רהיטים איקוניים, כמו כיסאות מצינורות פלדה מכופפים, ששיקפו את הרעיון של ייצור תעשייתי איכותי ונגיש. עיצוב פנים בהשראת הסגנון משלב קווים גיאומטריים נקיים, צבעי יסוד כמו אדום, כחול וצהוב במינון קטן על רקע לבן ואפור, ושילוב של מתכת, עץ ועור.
בדירות תל אביביות ותיקות שעברו שיפוץ אפשר לראות לעיתים קרובות שילוב יפה בין הישן לחדש: ריצוף טרצו מקורי או אריחים מצוירים, חלונות ברזל משוחזרים, תקרות גבוהות ורהיטים מודרניים. השילוב הזה מכבד את ההיסטוריה של הבניין ובו בזמן מתאים לחיים של היום.
שימור ושיפוץ
רבים מהבניינים בעיר הלבנה סבלו לאורך השנים מהזנחה, מתוספות לא מתוכננות ומסגירת מרפסות. בעשורים האחרונים מתבצעים בעיר מאמצי שימור נרחבים, ובניינים רבים שוחזרו בקפידה. מי שמחזיק דירה בבניין לשימור צריך לדעת ששיפוץ חיצוני, ולעיתים גם שינויים פנימיים מסוימים, כפופים לכללים מיוחדים, ולכן חשוב להתייעץ עם אדריכל שמכיר את התחום ועם הרשות המקומית לפני שמתחילים.
גם למי שאינו גר בבניין היסטורי, הסיפור של העיר הלבנה מציע השראה. הוא מזכיר שאדריכלות טובה מתחילה בהבנה של המקום והאקלים, ושפתרונות פשוטים כמו הצללה, אוורור וצבע בהיר יכולים לשפר מאוד את איכות החיים. בתקופה שבה רבים מחפשים דרכים לבנות באופן חסכוני באנרגיה, הלקחים מלפני כמעט מאה שנה רלוונטיים יותר מתמיד.
סיור עצמאי בעקבות הסגנון
מי שרוצה להכיר את הסגנון מקרוב יכול לצאת לסיור רגלי עצמאי בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת השקיעה, כשהאור הנמוך מבליט את הקווים והצללים של החזיתות. כדאי לשים לב לחדרי המדרגות עם החלונות האנכיים הארוכים, לכניסות המעוצבות עם תיבות הדואר המקוריות, לשמות הבניינים ולפרטי המתכת במעקות. בעיר פועלים גם מרכזי מידע וסיורים מודרכים שמתמקדים במורשת האדריכלית, והם מספקים רקע היסטורי וסיפורים על האדריכלים ועל הדיירים הראשונים. סיור כזה הוא גם דרך מצוינת לאסוף רעיונות לעיצוב הבית: צורה של מעקה, גוון של חזית או פתרון הצללה פשוט יכולים להפוך להשראה לפרויקט האישי שלכם.
חשוב לזכור שבניינים רבים בעיר הם בתי מגורים פעילים, ולכן ראוי לשמור על פרטיות הדיירים, לא להיכנס ללא רשות לחדרי מדרגות ולחצרות, ולהסתפק בהתבוננות מהרחוב.
לסיכום, הבניינים הלבנים של תל אביב הם הרבה יותר מאתר תיירות או נוסטלגיה. הם שיעור חי בעיצוב מותאם אקלים, בפשטות ובפונקציונליות. בין אם אתם משפצים דירה ותיקה, בונים בית חדש או רק מחפשים השראה לעיצוב הסלון, כדאי לטייל ברחובות העיר, להרים את הראש ולהתבונן.